אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע לצפון ולדרום ואף לאחוריו העבירם מעל כתפו. כדמשמע מלשון המשנ"ב (תרנא, מז) "אין צריך להפוך פניו לצד שמנענע, רק יטה ראש הלולב. וכן למערב יטה ראש הלולב על כתפו".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף
אין לקנות כרטיס לוטו בחול המועד, כיון שאין זה נחשב כדבר האבד בכלל מאחר ובכל שבוע מתקיימות הגרלות נוספות, לכן
במקרה דומה בבעל ואשתו שאינם שווים בדיניהם, שדין הבעל כבן ארץ ישראל ודין אשתו בת חו"ל, ונמצאים כעת בארץ ישראל,
הנה הדין מובא בשו"ע (סימן שצ"ג) שאבל משנה מקום המיוחד לו בבית הכנסת. מדין הגמרא צריך לשנות עד שבוע שלישי,
מדינא אין לברך ולהבדיל על אותה כוס משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות" (פסחים קב, ב). אך דין זה נאמר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
