אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע לצפון ולדרום ואף לאחוריו העבירם מעל כתפו. כדמשמע מלשון המשנ"ב (תרנא, מז) "אין צריך להפוך פניו לצד שמנענע, רק יטה ראש הלולב. וכן למערב יטה ראש הלולב על כתפו".
למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
עשתונותיי דא לדא נקשו מחומר השאלה שיש בה רבבות מלאכות של 'מבעיר' בשבת, שהרי בכל לחיצה על הדוושה יש הבערה חדשה, וקטונתי
ההיפך הוא הנכון! עדיף שלא יפסיק בין המצות בכלל. ואכן מרן הגרי"ש אלישיב הקפיד שיונחו המצות ללא הפסק כלל, אלא
בברכות (ו, א) תניא "אבא בנימין אומר אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת". וכך נפסק בשלחן ערוך (צ, ט) "ישתדל
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
גיליון מיוחד בהלכה ואגדה לימי בין הזמנים – לחצו כאן בין הזמנים אב תשפ"א (178)
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
