מותר לכתחילה בצונן [א"צ צונן מים קרים העוקצים מחמת הקור, אלא יכול לערב מעט חמים כל שאינו מרגיש חמימות] כולל קירצוף הגוף בספוג. וזה אמור להספיק. ואם מפונקים ואינו מספיק, אפשר להתיר אף בסבון (כעין שנתבאר בציוני הלכה אבלות עמ' שס"ד).
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
כיון שכל תקנת הברכה היתה בכדי שלא יישארו המאחרים לבדם בבית הכנסת (שבת כד, ב) ופסק השלחן ערוך (רסח, י)
שאלה דומה נשאל מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה והשיב כי התרת נדרים צריך על הנהגה של מצוה, לא על הנהגה
יקח שקל אחד ויסובבנו סביב ראשו ויאמר "זה תחת זה. זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
