הובא בפסחים (קיא, ב) שהמקיז דם מהכתפיים צריך ליטול ידיו, וכיון שבתרומת דם מוציא הרבה דם, הרי זו הקזה וחייב בנטילת ידיים. אך לאחר בדיקת דם אין צורך בנטילת ידיים, כיון שמוציאים רק מעט דם.
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים
בוודאי ראיתם דברי המ"ב (רכ"ה, ב) "ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל"
בלימוד מסכת חולין, אדם שאינו עוסק במקצוע השחיטה יתקשה להבין לא רק את עומק הסוגיות אלא אף את הפשט. ביקשוני
לכבוד… מאז ביקשת להנהיג בבית הכנסת אצלכם אמירת אב הרחמים בשבת חנוכה, אין לי מנוחה. כבודם של חיילינו הנהרגים על
נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת
