הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת,
כיון שכבר גר בבית, חייב לקבוע מזוזה בכל חדר וחדר. וחלילה מלהמתין עד לחנוכת הבית משום שבכל יום ויום שמתעכב
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד,
אמנם מעלה יש בהדלקתו משום "מצוה בו יותר מבשלוחו", אך אם בני ביתו או שליח אחר ידליקו עבורו בביתו, לא
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
