גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר כמבואר בחפץ חיים (לשון הרע ד, מג), אך חובה לוודא קודם שאכן מדובר בחבר רע ולא לחשוד בכשרים.
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
למרות שהמאכלים חמים מאד, מותר, כיון שכל הזמנה ארוזה בפני עצמה בצורה שלא רק שלא נוגעים המאכלים החמים זה בזה,
כיון שכבר גר בבית, חייב לקבוע מזוזה בכל חדר וחדר. וחלילה מלהמתין עד לחנוכת הבית משום שבכל יום ויום שמתעכב
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
האם בשעת ברכות קריאת המגילה יש לעמוד או לשבת. מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה
אם לא עברו שלושים יום מתוספת השם, אין לכותבו כלל כיון שלא 'הוחזק' השם. ואם הוסיפו לחתן, לכלה או לאביהם
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
