כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה' בברכת המזון, כמבואר בבאר היטב בשם האליה רבה (ש, א). ואמנם יותר ראוי שיאכל סעודה בפני עצמה למלווה מלכה (כף החיים שם יא).
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים. מה הדין כאשר את יום א'
אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת,
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
במקרה שאחד סובל מכאבים חזקים מאוד, ויש חשש ממש לכל מיני שאלות חמורות כגון בעיות בכליות וכדומה, ודאי שמחללים את
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
הבערת גפרור האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז. תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
