פורס מפה ומקדש – לכתחילה?

בסעודת הפורים בערב שבת, האם ניתן מלכתחילה לסמוך על ההיתר של 'פורס מפה ומקדש', כלומר להתחיל את הסעודה לפני כניסת השבת ולהמשיך אותה אל תוך השבת?

תשובת הרב

אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן מן הדין מותר לאכול סעודת פורים עד השקיעה, אף אם מחמת זה לא יאכל סעודת שבת ליל שבת לתיאבון (בה"ל רמט, ב ד"ה מותר).

אך לכתחילה יש ב' דרגות:

א. קודם חצות (11:54 לאופק פ"ת).

ב. קודם שעה עשירית של היום (14:42).

והעיקר "טוב לב משתה תמיד".

 פורס מפה ומקדש – אינו רצוי לכתחילה (שו"ת מהרי"ל נו, ח. ציין אליו המ"ב תרצה, י).

החסרונות העיקריים:

א. מפסידים אמירת על הניסים (מ"ב תרצה, טו) ובברכת המזון חמורה יותר מתפילה (מוכח במ"ב תרצה, יד).

ב. אם עיקר הסעודה לאחר הקידוש וכ"ש אם היא לאחר השקיעה פוגם בסעודת פורים  "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום" (הג"ה תרצה, ב).

ג. נכנס ב'ספק ברכה' על ברכת המוציא (שו"ע או"ח רעא, ד; שו"ע הגר"ז שם יא. ומ"ב שם יח). ועוד חסרונות שאין המקום לפורטם (עיין שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות עמ' רצב).

אם בכל זאת 'פורס מפה ומקדש', דיניו כדלהלן:

מברך המוציא ואוכל מהפת. ולכשיבוא לקדש, לאחר פלג המנחה בסביבות 16:25 או מאוחר יותר, פורס מפה על הלחם הנמצא על השולחן ומקדש.

תיכף כשאומר 'בואו ונקדש' נאסר להמשיך לאכול ולשתות עד שיקדש תחילה. כמו כן האשה המדליקה נרות אסורה להמשיך לאכול עד שתשמע קידוש. אם התנתה שאינה מקבלת שבת בהדלקתה מותר לה להמשיך לאכול.

כיון שהרגילות בפורים שכבר שתה יין קודם הקידוש, לא יברך שוב בורא פרי הגפן, ויקדש ללא ברכת בורא פרי הגפן.

לאחר מכן מביא שתי חלות שלמות ובוצע לחם משנה ללא ברכת המוציא. אם יש לו מי שיוציאנו בברכת המוציא – עדיף. וממשיך הסעודה. יש להקפיד לאכול כביצה לאחר צאת הכוכבים. ברהמ"ז – 'רצה' ללא 'על הנסים'.

 

 

 

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרב המשיב

הרב-קוק-שליטא

גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת

שליחת שאלה לבית ההוראה

שתפו עם חברים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב telegram

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך