אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנז).
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
הכהן עולה לכל הפרשה הקודמת ועוד מעט מפרשת השבוע. ובבית המדרש תפארת בחורים כאשר השלימו קריאה למרן הגרי"ש אלישיב שלא
עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם
א] כתב המחבר (סי' קכ"ט ס"א) שאין נושאין כפים במנחה משום חשש שכרות ואפי' בתענית (שיש בו נעילה) משום לא
בודאי שצריך לעשות את החתונה לפני השקיעה ומותר להמשיך עם הריקודים בתוך הלילה של י"ז בתמוז, והטעם, דהנה מצאנו שנחלקו
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
