נשיאת כפיים במנחה גדולה בתענית ציבור

מהו הזמן הטוב ביותר לתפילת מנחה בתענית צבור ומתי הכהנים נושאים כפיים?

תשובת הרב

א] כתב המחבר (סי' קכ"ט ס"א) שאין נושאין כפים במנחה משום חשש שכרות ואפי' בתענית (שיש בו נעילה) משום לא פלוג, אבל בתענית שאין בו נעילה (שאז מתפללין מנחה סמוך לשקיעה) אינה מתחלפת במנחה של חול ונושאין כפים.

וכתב המ"ב (סק"ז) שהמנהג אז היה לאחר מנחה בחול סמוך לשקיעה. ומשמע שהיה ידוע להמ"ב שבזמננו אין המנהג כן (ע' רמ"א (סי' רל"ג סס"א) שמשמע שמנהג אשכנז היה להתפלל מנחה לפני פלג המנחה), ואפ"ה לא העיר המ"ב שהדין הנזכר של הש"ע ישתנה. ונמצא שאף אם מתפללין מנחה לפני הפלג או אולי אפי' במנחה גדולה, יש לישא כפים, דכך תיקנו חז"ל ביום שאין בו נעילה שחייב בנ"כ, ולא חילקו בין תפלה לתפלה מתי מתפללין אלא חילקו בין יום ליום. והרי חזינן שאף בקהלה שכל יום מתפללין מנחה סמוך לשקיעה, ולא שייך כלפיהם היכר בין תענית לחול, אעפ"כ נושא כפים במנחה בתענית. וע' בחזו"א (סי' כ') שנסתפק בזה.

ב] אך כתב מוח"ז הגה"ח רבי אברהם חיים נאה זצ"ל (שנות חיים סי' כ"א ס"ח) שאין להתפלל מנחה בתענית אלא כחצי שעה לפני השקיעה. ובמקור חיים (שם ס"ק ט"ז) ביאר טעמו וז"ל, כדי שיוכלו הכהנים לעלות לדוכן, ואין למחות ביד העושים ברכת כהנים אף כשמתפללין מנחה בעוד היום גדול, עכ"ל. הרי שלכתחלה אין לישא כפים במנחה גדולה, רק שאין למחות בידם. וכ"כ הגרי"מ טוקצינסקי (ס' א"י סי' ב' אות ג') שאין נ"כ לפני פלג המנחה.

ג] פשוט שאף מי שאינו נושא כפים במנחה גדולה מ"מ צ"ל או"א. שהרי כתב הרמ"א (סי' קכ"ט ס"ב) שכל מקום שאם עלה לא ירד אומרין או"א. ואפי' בתענית שיש בו נעילה שגזרו אטו חול לא לישא כפים, מ"מ אומרים או"א.

וק"ו ב"ב של ק"ו בתענית שאין בו נעילה שצריך לומר או"א במנחה גדולה, שהיום עצמו אינו נכלל בגזירת חז"ל, שהרי במנחה הסמוך לשקיעה לכ"ע אומרים או"א, ואף במנחה גדולה דעת החזו"א היה לישא כפים, ואף אלו שאוסרים נ"כ במנחה גדולה מ"מ מודים שאם עלה לא ירד כמ"ש הכה"ח (סי' קכ"ט סק"ז) והשנות חיים (סי' כ"א מקור חיים ס"ק ט"ז) שאין למחות בידם, ולכן או"א בודאי אומרים. ואף להפוסקים שלא כתבו ד"ז ודעתם שימחה בידם, מ"מ מודו שאם עלה לא ירד, דמבואר בש"ע (סי' קכ"ט ס"ב) שהדבר ידוע דמתענין ולא שייך שכרות.

ד] וראיתי בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' כ"ג אות ד') וז"ל, אין לנו אלא הכרעת מ"א (ר"ס קכ"ט) בשם מהרי"ו דבמתפלל מנחה גדולה בת"צ אין אומרים או"א, והיינו דלא שייך נ"כ גזירה אטו מנחה דשאר ימות השנה כפשטות הש"ס, עכ"ל. ועיינתי במקור הדברים במ"א וראיתי דמיירי שמתענין עד חצות, ולכן לכאורה אין שייכות לנד"ד דהוי ת"צ גמור. אלא דבמהר"י ווייל (אות מ"א) עצמו מוסיף שטעמו משום דלא דמי לשאר תעניות דמתפללין סמוך ללילה, ומשמע שעיקר החילוק אינו שאינו תענית גמור, אלא משום שמתפללין מנחה מוקדם, ולכן שפיר הביא השבט הלוי ראיה ממהרי"ו.

אך המ"א עצמו סיים שלפמש"כ הרמ"א (סי' קכ"ט ס"ב) י"ל או"א. ולא הבנתי למה נתעלם השבה"ל מסיום דברי המ"א, שלמעשה קי"ל כרמ"א שבכ"מ שאם עלה לא ירד י"ל או"א, ולכאורה ה"ה במנחה. ואף להא"ר (סק"ב) שכתב שהרמ"א אינו חולק על מהרי"ו דבתענית עד חצות אין הדבר ידוע שמתענין, מודה שבשאר תעניות הדבר ידוע שמתענין, וכ"מ במ"ב (סק"ט ושעה"צ אות ה').

להלכה: כתחילה צריך להתפלל מנחה כחצי שעה לפני השקיעה, ובדיעבד גם אחר פלג המנחה אפשר לישא כפים במנחה. ואין מוחין ביד הנושאין כפים במנחה גדולה, אבל כאמור אינו נכון.

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרב המשיב

רב ומורה צדק בית הוראה הכללי

שליחת שאלה לבית ההוראה

שתפו עם חברים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב telegram

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך