כל צדקה הניתנת קודם התפילה גורמת שתתקבל התפילה (רמב"ם מתנות עניים י טו). ואף שהובא בבבא בתרא (י, א) "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" אין הכוונה דווקא לעני, שהרי בגמרא הובא כסמך הפסוק "הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית… ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה' יענה" (ישעיה נח ז-ט) ובסנהדרין (עו, ב) לומדת הגמרא שפסוק זה מדבר על המקרב את קרוביו ושכניו למרות שאינם עניים, ולכן יכול לתת צדקה זו אף לקופת בית הכנסת.
למעלה הגדולה של נתינת צדקה קודם התפילה עוררני דודי הגראי"ה קוק בנעוריי, שאף אם אין לבחור ישיבה, אברך וכדו' ממון לחלק לצדקה, יוכל לזכות למעלה זו כשיכוון בבקשת "והערב נא" על חבר, כחסד עם הזולת.
וכיון שאין צורך ב'מעשה' נתינת צדקה קודם התפילה, יכול להפקיד מראש סכום שיזוכה לעני קודם התפילה, כפי שמועיל במתנות לאביונים. וכן נוהג הגר"ח קניבסקי שמניח סכום כסף בכל תקופה ומתנה שלא יוקנה מיד לעניים, אלא בכל יום באמרו "ואתה מושל בכל" בויברך דוד תחול פרוטה מתוך זה לצדקה כהנהגת האר"י (משנה ברורה נא, יט), ומרוויח שאף בשבת חלה נתינת הצדקה בעת אמירה זו.