אמנם לכתחילה יש לברך בורא נפשות, אך כיון שבדיעבד יוצא גם בברכת על המחיה (ברכי יוסף רח, ז) לכן עדיף שיסיים את ברכת על המחיה מאשר שיפסיק ויברך בורא נפשות, ויצא שהברכה הראשונה היתה לבטלה. יש להוסיף כי מחמת כן כאשר מחויב בעל המחיה ובורא נפשות אחר אכילת עוגה ואורז, יקפיד להקדים בורא נפשות, כדי שלא ייפטר האורז בברכת על המחיה (שיעורי מרן הגרי"ש – ברכות תפז).
אסור למחוק מאומה מכתבי הקודש. כמפורש במשנה ברורה (קנד, כד) "כתב הרמב"ם (לא תעשה סה) שהמאבד כתבי קודש עובר בלאו
יכול לומר במטוס, אך לכתחילה יאמר תפילת הדרך בדרכו לשדה התעופה שהיא תחילת הדרך המחויבת בתפילת הדרך, וכל דרכו מביתו
אין צריך להצניע פתילי הציצית כשבגד הציצית עצמו מוצנע תחת בגדיו. כמבואר במשנה ברורה (כג, ג) שאם לא ניכר שהבגד הוא
אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו,
אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים. מה הדין כאשר את יום א'
כל דבר שיוצא בו כדי להצילו מטינוף ולכלוך, אסור לצאת בו לרשות הרבים בשבת (משנה ברורה שא, מח). לכן אין
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
זהו לשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב יט, ב) "ולשלם ממעות מעשר שכר למוד לבניו אסור לכולי עלמא,
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
