מותר לכתחילה בצונן [א"צ צונן מים קרים העוקצים מחמת הקור, אלא יכול לערב מעט חמים כל שאינו מרגיש חמימות] כולל קירצוף הגוף בספוג. וזה אמור להספיק. ואם מפונקים ואינו מספיק, אפשר להתיר אף בסבון (כעין שנתבאר בציוני הלכה אבלות עמ' שס"ד).
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול
עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם
החיוב להתענות למי שנפל ספר תורה מידו, אינו מדינא דגמרא אלא מנהג שנהגו העולם על כבוד התורה שחולל, ומקורו בשו"ת משפטי
כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור
