מותר לכתחילה בצונן [א"צ צונן מים קרים העוקצים מחמת הקור, אלא יכול לערב מעט חמים כל שאינו מרגיש חמימות] כולל קירצוף הגוף בספוג. וזה אמור להספיק. ואם מפונקים ואינו מספיק, אפשר להתיר אף בסבון (כעין שנתבאר בציוני הלכה אבלות עמ' שס"ד).
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
יכולים להקל כשחוששים להיחלש מריבוי הצומות באותו שבוע, ואף אין צריכים לצום עד חצות. אכן עדיף לאחר את החופה לאחר צאת הכוכבים, כיון שכאשר
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אם חתם הוראת קבע על דעת לתת לזמן מסוים כמו שנה או שנתיים, הרי הבטיח לצדקה כך וכך להוראת קבע,
