כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים. מה הדין כאשר את יום א'
וכר פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לומר "ברכה והצלחה" לנהג מונית גוי שלקחו, ואין לחשוש משום לא תחנם, דאדרבה
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף
בברכות (ו, א) תניא "אבא בנימין אומר אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת". וכך נפסק בשלחן ערוך (צ, ט) "ישתדל
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם
הקנס למי שלא הדליקה שבת אחת שתוסיף נר כל חייה, הוא רק לאשה (מרן הגרי"ש אלישיב), כיון שהנשים מוזהרות יותר
אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,
מעלת היין האדום קיימת רק בארבע כוסות בליל הסדר "זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל" (אורח חיים תע,
פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
