לא יזכיר שם אדנות מפורשות בעת קריאת הגמרא, אך שאר השמות כאלוקים וצבקות יש לקרוא בפירוש, גם אם אין זה פסוק שלם. היעב"ץ (שו"ת א, פא) כתב שאביו גער בו כשהזכיר שם ה' בכינוי, מפני שזהו כביזיון. ומשמע שלדעתו חובה להזכיר את השם במפורש. אכן הפרי מגדים (אשל אברהם רטו, ה) והמשנה ברורה פסקו שאינו חובה, אלא רשאי להזכיר. אומנם המג"א (שם) מחלק שבפסוקים המובאים בגמרא יזכיר שם ה', ובנוסח הברכות לא יזכיר שם ומלכות מפני שנחשב כאילו מברך לבטלה (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרלד).
נזכר לאחר 'המפיל' שלא ספר העומר
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
