מעיקר הדין בפרחי נוי אין קדושת שביעית (מרן הגרי"ש אלישיב) משום ש"אין הנאתן וביעורן שווה" (סוכה מ, א), ולכן אין בעיה בקניית הפרחים הללו. אמנם היו פעמים שחשש להחמיר ולנהוג בהם בקדושת שביעית משום שהשימוש בהם הוא ההנאה מיופיים, וכיון שבמשך הזמן הפרח מתייבש ומתכלה, נמצא שהנאתם וביעורם שווה. וכיון שיש בהם קדושת שביעית אסור לסחור בהם וצריך לסדר בהם אוצר בית דין.
יש להוסיף:
א] פרחים שניטעו בשמיטה חייב לעקרם כמבואר ברמב"ם (שמיטה ויובל א, יב) "אילן שנטעו בשביעית יעקור" ובכלל זה שלא ליהנות ממנו כל עיקר, ולכן אין ליהנות מפרחים שניטעו בשביעית (מרן הגרי"ש אלישיב).
ב] בתקופה זו של תחילת שנת השמיטה עדיין אין בחנויות פרחים שניטעו בשביעית, אך פרחים רבים מגיעים לחנויות ממשתלות בהם לא שומרים שביעית, לאחר שנעשו בהם מלאכות האסורות. וכמובן שבעל המשתלה לא הפקירם. ותלוי בהנ"ל שאם יש בהם קדושת שביעית הרי שהפרחים אסורים משום איסור 'שמור' שנחלקו בזה הראשונים, ובירושלים נהגו בזה כאיסור גמור. אמנם בשם החזון איש כתב בדרך אמונה (ד, ציוני ההלכה קפז) להתיר לצורך.
אכן ביאר רבינו זצ"ל כי דווקא לצורך אכילה התיר החזו"א, משא"כ מטרת יופי לא נידונת כצורך, ולכן אף לדעת החזון איש אסור להשתמש בהם כיון שלא הפקירם. אך אם אין בהם קדושת שביעית לא חייב להפקיר ולא נאסרו ועל כן מעיקר הדין אפשר להתיר ולקנותם.
ג] אמנם החמור מכל שהקונה ממשתלות אלו מחזק ידי עוברי עבירה כשרואים שומר מצוות הרוכש מהם בלא שאכפת לו שנעשה איסור במשתלות אלו. אך אם קיבלם במתנה וכיו"ב מותר להשתמש בהם ולקשט בהם את שולחנו.
