אם מחמת אריכות סיפור ההגדה יפסיק יותר משעה עד כוס שני, יש לברך על הגפן אחר כוס ראשון. אכן גם הכרפס מצטרף לשיעור הזמן מאחר והוא מזין, ולכן השעה נמנית מסיום אכילת הכרפס.
אם לא בירך, יכול לשתות מעט תוך כדי אמירת ההגדה בכדי למנוע הפסק גדול בין שתית הכוסות (מרן הגרי"ש אלישיב), למרות שכתב הרמב"ן (פסחים כד, א) "משמזגו לו כוס שני והתחיל לדרוש עליו, אינו רשאי להפסיק בשתיה" משום שכוונתו לאסור הוא כששותה מתוך קלות ראש, אך כאשר הוא לקיום ההלכה שלא לאבד את הברכה אחרונה ולהיפטר מברכה ראשונה לכוס שני, אין זה מחמת קלות ראש ומותר לכתחילה לשתות.
כשהוראת הרופאים להרבות בשתיה לנדבקים בקורונה או למחלימים הסובלים מפוסט קורונה, ודאי ניתן לשתות תוך כדי אמירת ההגדה שהרי אין זה משום קלות ראש.
והורה הגרי"ש אלישיב שאין צורך לחפש דרכים איך להימנע מהברכה אחרונה, אחר שנהגו לברך לאחר שתיית כוס ראשון כבר המהר"ח אור זרוע (שו"ת ריג) ועוד, וכל מחלוקת השו"ע והרמ"א (אורח חיים תעד, א) אם לברך קודם כוס שני מחמת שהיא מצווה בפני עצמה, אמורה כשאומר ההגדה בזריזות ולא מאריך בה זמן רב עד שנוצר מחמת כן הפסק של שיעור עיכול המחייב ברכה אחרונה על כוס ראשון וברכה ראשונה על כוס שני.
