כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מזמן שהולך, ונראה שיש שייכות בין נטילה זו להליכה ממה שיש להיזהר שלא ללכת ד' אמות ללא נטילה (משנה ברורה
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
