ההלכות
א. הדיינים יישבו, המלווה או שלוחו יעמוד כשאומר בפניהם (דרך אמונה שמיטה ויובל ט, צב).
ב. לכתחילה רצוי לבוא בעצמו לפני הדיינים, אך כשאינו יכול לבוא בעצמו, וכן אשה, יכולים למנות שליח (שם צט).
ג. נשים חייבות במצוה זו (שם, א). לכתחילה רצוי להדר שאף נשואה תערוך פרוזבול כיון שישנם חובות שאין הבעל זוכה בהם. ויכולה למנות את בעלה לשלוחה וימסור לב"ד בלשון שליח (מרן הגרי"ש אלישיב).
ד. נכון לעשות הפרוזבול סמוך לר"ה, הואיל ואינו מועיל לחובות שלאחר עשייתו.
ה. ראוי להדר שלא יהיו הדיינים קרובים למלווה או ללווה, ולא זה לזה ולא פסולין לעדות (דרך אמונה שמיטה ויובל ט, צה).
ו. בדיעבד כשאין אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר בפני ג' בעל פה "מוסרני לכם שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (שם קנד).
ז. מרן הגרי"ש אלישיב חשש לדעה המובאת באו"ש שלא לכתוב פרוזבול בלילה.
ח. העושה פרוזבול באמצעות שליח צריך למנותו תחילה. לכן נשים ובנות שיש להן כספים שהלוום לאחרים או מופקדים (בבנק, בגמ"ח וכיו"ב), ימנו שליח.
ט. אם נשאר מקום ריק לאחר שמות המשלחים, יש לטייט קודם חתימת השטר.
י. קטן שהלווה לאחרים. נחלקו הפוסקים האם שביעית משמטת (למנחת חינוך תעז, ב משמטת. לתומים סז, ב אינה משמטת). דבר זה מצוי בהפקדות ביטוח לאומי על שם הקטנים ועבורם [למרות שלא ניתן לגבותם קודם גיל 18, אך ניתן להעבירם להפקדה במקום אחר וקרינן ביה לא יגוש]. לכן לכתחילה יערוך להם אביהם פרוזבול מדין אפוטרופוס (דרך אמונה שם צהה"ל שלז בשם מרן הגריש"א).
יא. יש לדקדק בשטר הפרוזבול בין זכר לנקבה ובין יחיד לרבים, אך בדיעבד אינו מעכב.
יב. כשמוסר חובו לבית דין הגדול שלא בפניהם, אין עניין להודיעם כלל, כמוכח מהירושלמי (שביעית י, ב) שיכול למסור לבית דין הגדול אף כששטרותיו ברומי, ובזמנם הרי לא היה יכול להודיעם כלל.
