נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת בצק במשך השנה, וכאן היא ראתה בתוך הסדקים מה שנראה אולי כחתיכת בצק, האם מותר לאכול את האוכל שהכינה לפני פסח בפסח, או שיש להחמיר מחשש משהו בפסח ואסור כיון שחוששים לחוזר וניער בפסח.
והנה כבר כתבנו בכמה מקומות בספרי הדל אהל יעקב אם בכלל יש להכשיר ולערות מים חמים על גבי טבעות של כל השנה, והבאנו שיש נוהגים לערות על זה מים חמים מחשש, אבל מעיקר הדין מספיק לשטוף אותם ודיו בכך.
ובנידון דידן יש לצדד להקל מכמה טעמים:
א) יש להסתפק בכלל אם נכנס פירור של חמץ, שלכאורה לא נכנס כי מה שמוצאים בתוך הסדק של הטבעת היה נראה כחתיכה [אע"פ שמחמירים בדרך כלל בספק משהו]. ואת"ל שנגע הרי זה ספק בכלל אם החמץ נותן טעם ואין לחשוש לחוזר וניעור. ב) מה דקיימא לן (סימן תמ"ז סעיף ד') בשו"ע שם פסק שאם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בששים, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים והרמ"א כתב ונוהגין כסברא ראשונה בכל תערובות שהוא לח בלח, ובמשנה ברורה שם ושאר אחרונים נראה שחששו לכל תערובות ובפרט אם חזר ואפו את התבשיל בפסח עצמו. אולם כל זה היינו בחמץ שנתערב לפני פסח והוא ראוי לאכילה, אבל בכגון חמץ נוקשה או חמץ שנותן טעם לפגם אינו חוזר וניעור, כ"כ בביאור הלכה ד"ה ונתבטל שהסתפק בזה, מיהו בשער הציון (סימן תמ"ז ס"ק קנ"ב) כתב שאם נתערב קודם הפסח ונותן טעם לפגם קודם פסח מותר לא אמרינן שחוזר וניעור. וכן פסק המקור חיים לבעל החוות יאיר. ולפי זה פשוט שאת"ל שכן יצא מהטבעת פירור לכאורה אותו פירור הוי או כנוקשה בפשטות טעם לפגם, בסיבה פשוטה ששוטפים כלים עם סבון ודברים שפוגמים מאכלים [בפרט לפני פסח שמנקים הרבה עם כל מיני חומרים חריפים], ולכן אין לחוש בכלל לחוזר וניעור בכה"ג אפילו אם ודאי נפל לתוך התערובות. ג).
עוד ניתן לצרף כאן מה ששמעתי ממורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א, ששמע ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאע"פ שקיימא לן שחמץ אוסר במשהו ואינו בטל אפילו באלף, מ"מ יש בשיעור של האלף גבול, ואם יש כנגדו כמה אלפים שפיר בטיל.
וכל זה לפני פסח, ובתוך פסח אם ראו לכלוך שאולי הוי בצק בתוך הטבעת והכינה עם הידים תבשלים וכדומה באמצע הפסח, כיון שהוא ספק משהו באמצע פסח יש להחמיר, מיהו אם הטבעת היתה נקייה וכל החשש ששכחה להכשיר את הטבעת לפני פסח, נוהגין להורות להקל בזה אפילו באמצע פסח, וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ו' (עמוד ק') עם כמה צדדים להקל.
העולה לדינא: נראה להקל ולאכול את המאכלים בפסח. ואם אירע באמצע פסח יש להחמיר ולא לאכול מהם, אולם אם הטבעת היתה נקייה אפילו אם אירע באמצע פסח מותר הכל באכילה. וכך הסכים עמי מורינו הגאב"ד דבית הוראה הכללי שליט"א.
