אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנז).
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אם מטרת הגוי לשם מצות צדקה בלבד, לא ייקח התרומה, שבכך מראה דאין לישראל כוח לפרנס עצמם עד שנזקקים לעזרת
אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,
נקטו הפוסקים שאדם ההולך בדרך בחום היום, ורצונו להיכנס לבית מלון בלובי או לחנות וכדומה אם כל כוונתו היא אך
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו
