מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
המקור שאסור להתפלל מול מראה מובא בבאר היטב (סימן צ ס"ק ל) בשם הרדב"ז (סימן קו) האוסר להתפלל כנגד מראה
בדין חזרה על שאלת גשמים בימות החמה, כל שלושים יום כשמסופק אם אמר 'מוריד הטל' או 'ותן ברכה' חוזר: "עד
ייצא ליטול ידיים כיון שעדיפה נטילה מיוחדת וסמוכה לברכת כהנים, מאשר לסמוך על מה שהשאיר את ידיו נקיות כמבואר בקרן
הלב דואב שדווקא בעת הילולא דרשב"י אחר שהציבור הרב קיבלו עליהם יחד עול מלכות שמים וזעקו "ה' אלוקינו ה' אחד"
מזמן שהולך, ונראה שיש שייכות בין נטילה זו להליכה ממה שיש להיזהר שלא ללכת ד' אמות ללא נטילה (משנה ברורה
