מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה יסתכלו במכשיר לצורך דברים אחרים. אכן יש לכתוב בצורה מודגשת בראש כל עמוד בספר כי הקובץ נשלח על מנת להורידו ולהדפיסו עוד קודם השבת והחג, ואין להשתמש כלל בשבת ויום טוב באף מכשיר דיגיטלי. ולוואי וישמעו רחוקים ויבואו.
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
פשוט שהמבוגר בסיכון קודם לצעיר, בין אם זו סכנת נפשות ברורה ובין אם הסיכון בעצם המחלה, ואם הצעיר חיסן עצמו
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
פעם אחת איחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו
