אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
הנה הדין מובא בשו"ע (סימן שצ"ג) שאבל משנה מקום המיוחד לו בבית הכנסת. מדין הגמרא צריך לשנות עד שבוע שלישי,
אם יש מבצע מיוחד במחיר זול, דינו כ'דבר האבד' ומותר (מ"ב תקנא, יא). גם אם אין מבצע מיוחד יוכל להזמין,
חיוב זימון הוא רק כאשר התחילו או סיימו יחד (משנה ברורה קצג, יט), ואמנם אי אפשר לצמצם ואין צורך שיתחילו
ברכת קידוש לבנה היא חובה כדעת הנו"ב והחזו"א. ומעתה כיון שהוא חיוב דרבנן לראותה ולברכה, חייב אף לנסוע לעיר אחרת,
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים
