למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
אין לכבות את הנרות. ואף שכתב המשנה ברורה (תרעב, ה) "אם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה אין צריך ליתן
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
כשישוב לגמרי משדה הקרב יברך הבן הגומל, אך לעת עתה שיוצא וחוזר לשם, לא יברך כמבואר במ"ב (ריט ובשעה"צ) דיורדי
אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש
יש להוריד הכפפות ולרחוץ ידיו (נטילה או רחיצה על כפפות אינם כלום). אם מטיל מי רגליים במשתנה אישית יכול לברך
