זכות המעבר במטוס שייכת לכלל הנוסעים במידה שווה. אי אפשר להפקיע מאף אחד מהם את זכותו. ואם קיום מניין במעבר או באזור המטבח יפריע לחלק מהנוסעים, אין לעשות זאת, ואין זה משנה אם מפריע לנוסע אחד או לנוסעים רבים. ככל שיש לזה התנגדות, נחשב כאנוס ויתפלל במקומו. וכן שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב (פניני תפילה).
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
המקור להקדים ברכה והודאה לקב״ה על פני בשר ודם בתורתנו הק' (בראשית יד, יח-יט): מלכי צדק מלך שלם קיבל פני
יש מן המהדרין העוטפים את הקפסולה בנייר, כעין המובא בפסחים (קטו, ב) שאם כרך מצה בסיב לא יצא ידי חובת
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
המתארח אצל אחד שכליו אינם טבולים, אסור לאכול מהם. אם העבירו את האוכל לכלי אחר שטבול או שפטור מטבילה, מותר
