גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר כמבואר בחפץ חיים (לשון הרע ד, מג), אך חובה לוודא קודם שאכן מדובר בחבר רע ולא לחשוד בכשרים.
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה
מבין בתרי שאלתו ניכרת אמונתו האיתנה "ביושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים" (עבודה זרה ג,
פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת
האם בשעת ברכות קריאת המגילה יש לעמוד או לשבת. מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה
כיון שהוא בגדר חולה שיש בו סכנה, מותר בעשיית כל צרכו. ואף שמבחינה רפואית לא נשקפת סכנה קיומית לחייו, אך בהגדרה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
