עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם פרשה שלמה אך ללא שלמות החזרה הנדרשת.
עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם פרשה שלמה אך ללא שלמות החזרה הנדרשת.
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת,
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור
אין חובה. אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת, בוודאי שראוי לנהוג כן, אך אם מכבידה עליו העמידה הממושכת, יכול לעמוד
בוודאי אסון זה הוא בגדר 'שמועות הרעות' שנפסק בשלחן ערוך (רכב, ב) שמברך בשמיעתן דיין האמת. אך החיוב תלוי במידת
כל צדקה הניתנת קודם התפילה גורמת שתתקבל התפילה (רמב"ם מתנות עניים י טו). ואף שהובא בבבא בתרא (י, א) "רבי
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202