כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
צריכים לעשות כפי המלצת הרופאים. למיטב ידיעתי המומחים ממליצים לחסן ילדים בגיל זה אם אינם מחלימים. אך אם כבר נדבקו
כיון שהוספת השם לא הועילה לרפואתו, אין צריך להזכיר את השם הנוסף. ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
