כיון שהוספת השם לא הועילה לרפואתו, אין צריך להזכיר את השם הנוסף.
ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם לאחר הוספת השם נראתה הטבה משמעותית במצבו בניגוד לתחזיות הרופאים, אף אם לבסוף מת באותו חולי, יש להזכירו גם בשם הנוסף.

מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף

מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה

מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה

במכירת החמץ הנעשית ע"י בית הוראה הכללי, תוספת ייחודית על פי הוראת מרן פוסק הדור רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה כאשר

ברכת הטוב והמטיב לא שייכת כאן שלא תיקנוה אלא כשיש למברך תועלת והנאה כמבואר בביאור הלכה (רכג, א ד"ה ילדה)

אין צריך להצניע פתילי הציצית כשבגד הציצית עצמו מוצנע תחת בגדיו. כמבואר במשנה ברורה (כג, ג) שאם לא ניכר שהבגד הוא

נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת

פשוט שהמבוגר בסיכון קודם לצעיר, בין אם זו סכנת נפשות ברורה ובין אם הסיכון בעצם המחלה, ואם הצעיר חיסן עצמו