אין אפשרות להתנות אפילו מראש שמחד תחול קדושה על מקום, ומאידך שיוכלו להשתמש בו לצרכי חול פרטיים, ולכן הטוב ביותר לומר בפירוש 'אני מגלה דעתי שלא תחול על מקום זה קדושת בית הכנסת ובית המדרש'.
וכפי שכתב בשו"ת דברי חיים (חושן משפט לב) "צדיק אחד אמר בשעת בניית בית המדרש בביתו שמתנה בפירוש שבונה בית התוועדות, אך לא שיהא קדושת בית המדרש עליו ומסתמא כן נוהגים כל הצדיקים… ונחשב רק כתשמישי מצוה ולא כקדושת בית תפילה… ומה שקוראים לבתי התפילה 'שטיב' (מלשון בית) מוכיח שאינו קדוש בקדושת בית הכנסת, אלא לשימושי הבית".
ואף אם מתנה כשהמקום דחוק כמבואר בביאור הלכה (קנא, יא), אין בכוח התנאי להתיר לעשות שם ככל צרכי הבית, שהרי כתב בשער הציון (שם כ) "לשחוק והיתול ושיחה בטלה בוודאי לא מועיל תנאי".