אם יש מבצע מיוחד במחיר זול, דינו כ'דבר האבד' ומותר (מ"ב תקנא, יא). גם אם אין מבצע מיוחד יוכל להזמין, רק אם הדבר אינו דורש ממנו התעסקות מרובה, שכן גדר האיסור כשיגיעו לרשותו המוצרים מההזמנה, שבזה הוא 'קונה' אותם.
מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
אסור ככלי שמלאכתו לאיסור פרט לצורך גופו או מקומו, כמבואר במשנה ברורה (שז, ב) "כל שאסור לקרותו אסור אפילו לטלטלו".אך
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
כיון שזה לא מאכל הנצרך אלא רק ממתק, רצוי שלא לתת. כמבואר במנחת חינוך (שיג, י) "אף בקטן גמור תיכף
אם גוי הגביה בקבוק יין פתוח ולא שכשך אותו, מותר, וכ"ש אם רק נגע בבקבוק (שולחן ערוך יורה דעה קכד,
נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם
