לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
לא צריכים למנוע אותם מלהדליק המכשיר. והנה כבר נשאלתי בעבר אודות אחד שהוא באבילות אם יכול למנוע משפחתו מלהשמיע שירים
אפשר להתיר, אך יש להיזהר בזה מחילול ה' ומפריצת גדר, וכבר התבטא ה'ברכי יוסף' (סוף סי' שצג) "וכל אלו הנשקלין
כבר כתבו האחרונים שאם מפרקים את הכלי שחייב בטבילה וכעת אי אפשר להשתמש בו ואח"כ מתקנים אותו על ידי ישראל,
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
רק אם יש לו צורך בזה לתפילה, כמבואר במשנה ברורה (פט, כב) "טייא וקפה מותר לשתותו קודם התפילה כדי שיוכל
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
