יכול לקרוא, ומה שנפסק שמי שאינו מתענה לא יקרא בתורה (תקסו, ו), מבואר בחתם סופר (שו"ת אורח חיים קנז) שהוא רק בקריאת "ויחל" שהיא קריאה של תענית שכשאינו מתענה אינו בכלל קריאת תענית, אך בתשעה באב שקוראים "כי תוליד בנים" והיא מעניינו של 'יום פורענותא' וחייב בה אף מי שלא מתענה, ומ"מ עדיף להחמיר בזה. אך בקריאת המגילה שוודאי היא מעניינו של יום ללא קשר לתענית, אין צורך להחמיר.
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו,
אם מחמת אריכות סיפור ההגדה יפסיק יותר משעה עד כוס שני, יש לברך על הגפן אחר כוס ראשון. אכן גם
למרות שנוסע קודם ט"ו מחויב בדיני מוקפים, ואינו נפטר מכאן ומכאן. ואמנם מלכתחילה עדיף לא לנסוע ולא 'להיכנס לשאלה', אך
פורסמו בשער בת רבים סגולות שונות ומשונות מפני הנגיף, וכבר הבאנו את דברי ה'חפץ חיים' שעורר בעניין הסגולות ותמה (אהבת
הבערת גפרור האם גפרורים יכולים לשמש נר הבדלה-יקנע"ז. תשובת הרב שליט"א: אין להדליק גפרור לצורך אש ההבדלה בלבד, משום שהדלקה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
