למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
בני אשכנז יאמרו הגָּשֶם בקמץ (אגרות משה או"ח ד, סה, טו) כיון שזו הזכרה בפני עצמה וסיומה במילה הגשם וכשנזכר
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
זמני ההלכה הקובעים בטיסה הם כפי המצב בקרקע תחת המקום שנמצא באוויר כמבואר באגרות משה (אורח חיים ג, צו), ומאריך
א. מן הדין אין איסור כמבואר בכתובות (ח, ב) שהיו שותים ומשתכרים בבית האבל, וכן נוהגים בני עדות המזרח שמרבים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
