מותר לכתחילה בצונן [א"צ צונן מים קרים העוקצים מחמת הקור, אלא יכול לערב מעט חמים כל שאינו מרגיש חמימות] כולל קירצוף הגוף בספוג. וזה אמור להספיק. ואם מפונקים ואינו מספיק, אפשר להתיר אף בסבון (כעין שנתבאר בציוני הלכה אבלות עמ' שס"ד).
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
כיון שכל תקנת הברכה היתה בכדי שלא יישארו המאחרים לבדם בבית הכנסת (שבת כד, ב) ופסק השלחן ערוך (רסח, י)
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
רואים זה את זה א. בשו"ע (או"ח נ"ה, י"ג) נאמר "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם". מקום
בספר משנת יוסף הל' בית הכנסת (כו, ה) האריך בחומרת האיסור והזלזול בהחלפת כספים בבית הכנסת ובבית המדרש. וכן כתב
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
