אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש (יורה דעה קיז) מגדולי תלמידי החתם סופר ד"לא מוזכר בדברי הפוסקים הידועים, וכיון שיש גדולים וטובים אשר נתמצעו בין נשים, ולא היה נשמע עד עתה ערעור, אין לחדש עתה בעבור זה מילתא דתמיהא". וכן בציץ אליעזר (רמת רחל כח בסופו). וכן הסכים עמנו הגר"מ שטרנבוך שליט"א.
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
צודק השואל שהאוכל בחוץ בימינו אינו נפסל לעדות, משום שלא רואה בזה זלזול בעצמו שמחמתו יבוא גם להעיד שקר (רש"י
מותר ליטול את הטיפות, הגלולות וכל כיו"ב, כיון שהיא פעולה הנעשית בערב הצום, ונחשב כמו שירבה באכילה בערב הצום ועל
מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם
לכבוד… מאז ביקשת להנהיג בבית הכנסת אצלכם אמירת אב הרחמים בשבת חנוכה, אין לי מנוחה. כבודם של חיילינו הנהרגים על
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
