מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר
בסעודת סיום מסכת וכדומה מותר אפילו לאכול בשר, כמבואר בסימן תקנ"א סעיף י' וכן ראה בזה לגבי ברית מילה במגן
יכול לקרוא, ומה שנפסק שמי שאינו מתענה לא יקרא בתורה (תקסו, ו), מבואר בחתם סופר (שו"ת אורח חיים קנז) שהוא
חסדי ה' כי לא תמנו שבתוך הצער והיגון באובדן הנורא, רבים ניצלו. ולצד חובת הכרת הטוב לקב"ה, יש לזכור כללים
החיוב להתענות למי שנפל ספר תורה מידו, אינו מדינא דגמרא אלא מנהג שנהגו העולם על כבוד התורה שחולל, ומקורו בשו"ת משפטי
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
