מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יש לדון ולחלק בין כל מקום ומקום בפני עצמו. כיון שחיוב הדלקת בית הכנסת אינו בכל מקום בו מתפללים, וכגון
אם מחמת אריכות סיפור ההגדה יפסיק יותר משעה עד כוס שני, יש לברך על הגפן אחר כוס ראשון. אכן גם
'דוי הסר' נידון כתפילה ואומרים אף בראש חודש (מרן הגרי"ש אלישיב). ומה שטוענים שדינו כתחנון ובכל זמן שאין אומרים תחנון
אין חובה. אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת, בוודאי שראוי לנהוג כן, אך אם מכבידה עליו העמידה הממושכת, יכול לעמוד
אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
