מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו,
מותר. שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
לא, משום שבכך יתחייב להטבילם לאחר הפסח ככל כלים הנקנים מגוי. שהרי אין אפשרות למכור את בליעת החמץ ללא הכלי
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
