מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
שאלה זו זכיתי לשאול למרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והשיבני שהטוב ביותר הוא תפילה בכותל המערבי ואף יותר מתפילה בציון
אם לא עברו שלושים יום מתוספת השם, אין לכותבו כלל כיון שלא 'הוחזק' השם. ואם הוסיפו לחתן, לכלה או לאביהם
אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
