למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
מותר ליהנות מהריח הנעים הנודף מהנר, כיון שקול, מראה וריח אין בהן מעילה (פסחים כו, א). ואף שמדרבנן יש בהן
שאלתך נוגעת בהבנת יסוד המצוה: האם היא כתפילה שיוצא ידי חובה גם אם אינו מכוון (מלבד פסוק ראשון של קריאת
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד,
לא צריכים למנוע אותם מלהדליק המכשיר. והנה כבר נשאלתי בעבר אודות אחד שהוא באבילות אם יכול למנוע משפחתו מלהשמיע שירים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
