מותר ליטול את הטיפות, הגלולות וכל כיו"ב, כיון שהיא פעולה הנעשית בערב הצום, ונחשב כמו שירבה באכילה בערב הצום ועל יד כן ירגיש שבע.
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
נוקטים להלכה כתוס' (ביצה ל, א) שהביא הרמ"א שאין איסור ריקוד וטיפוח בזמן הזה כיון שלא בקיאים בתיקון כלי זמר.
מדינא אין לברך ולהבדיל על אותה כוס משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות" (פסחים קב, ב). אך דין זה נאמר
לכתחילה יש לסיים אף את ברכות קריאת שמע כמבואר בשו"ת זית רענן (א א, ה)"כמו שזמן קריאת משמע לכתחילה קודם
גיליון מיוחד בהלכה ואגדה לימי בין הזמנים – לחצו כאן בין הזמנים אב תשפ"א (178)
יש לדון ולחלק בין כל מקום ומקום בפני עצמו. כיון שחיוב הדלקת בית הכנסת אינו בכל מקום בו מתפללים, וכגון
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202