לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא כעין כניסה לחדר בתוך הבית. אך אין למחות ביד מי שברך, משום דברי הריטב"א (שבת כ"א, ב' ובשעת הסכנה) שמקום סכנה אינו רק כשיש סכנה כללית לכל יושבי העיר, אלא אף כשקיימת סכנה או אונס פרטי לבעל הבית שלא להדליק בפתח החצר. וכיון שאסורים מטעם השלטונות לצאת ולהדליק יש לדמותם לזה.
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
כיון שהתחיל עמהם יכול לאמרם, כיון שזו שעה שיש ציבור בבהמ"ד, למרות שהם עוסקים בדברים אחרים. כעין שמצינו במשנ"ב (נ"ט,
רק אם יש לו צורך בזה לתפילה, כמבואר במשנה ברורה (פט, כב) "טייא וקפה מותר לשתותו קודם התפילה כדי שיוכל
הכל תלוי מתחילה אם הדפסה במדפסת בחול המועד נחשבת מעשה אומן או מעשה הדיוט. ונחלקו בזה גדולי ההוראה. לפי הגאון
האבל ממשיך להיות חייב בדיני האבלות אף בפורים, ומאידך הוא חייב בשמחת פורים. ולכן אל לו למעט מרגילות שמחת פורים,
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
