לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא כעין כניסה לחדר בתוך הבית. אך אין למחות ביד מי שברך, משום דברי הריטב"א (שבת כ"א, ב' ובשעת הסכנה) שמקום סכנה אינו רק כשיש סכנה כללית לכל יושבי העיר, אלא אף כשקיימת סכנה או אונס פרטי לבעל הבית שלא להדליק בפתח החצר. וכיון שאסורים מטעם השלטונות לצאת ולהדליק יש לדמותם לזה.
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בדבר השאלה אכילה באולם שהכלים לא טבולים, הנה כבר נחלקו גדולי האחרונים אם בעלי בתי מלון ואולמות שמחה חייבים לטבול
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
בירושלים נהגו הנשים לשמוע זכור כדברי החפץ חיים (ספר המצוות הקצר עשה עו), ואמנם רוב הנשים לא נהגו לשמוע זכור,
בנורת לבון שיש בה מראה אש ניתן לסמוך על האחיעזר המתיר זאת, אך אין זה לכתחילה כיון שאין בה ב'
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
