שאלה דומה נשאל מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה והשיב כי התרת נדרים צריך על הנהגה של מצוה, לא על הנהגה של איסור.
ומאחר שכבר הסכימו גדולי התורה רבותינו נבג"מ וילחט"א שההצבעה בבחירות אינה רשות אלא חובה (לשון רבינו במכתבו המפורסם) הרי שההימנעות מהצבעה היא עבירה ובוודאי אין צריך התרה.
כששאלתי לרבינו הרי יש להם את רבותיהם האוסרים להשתתף בבחירות, השיב: 'החזון איש היה רב'ה גדול מספיק בשביל כולם'.
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
טטר שאינו מריח, אינו מברך על הבשמים ואף לא יענה אמן אחר הברכה. למרות שבדרך כלל יש לענות אמן על
הנה הדין מובא בשו"ע (סימן שצ"ג) שאבל משנה מקום המיוחד לו בבית הכנסת. מדין הגמרא צריך לשנות עד שבוע שלישי,
כשישוב לגמרי משדה הקרב יברך הבן הגומל, אך לעת עתה שיוצא וחוזר לשם, לא יברך כמבואר במ"ב (ריט ובשעה"צ) דיורדי
הברכה נקבעת לפי הרכיב הגדול ביותר, שהוא העיקר. וכאן העיקר הוא האורז, וברכתו מזונות. מקורות: הגר"א נבנצל שליט"א, שו"ת אגרות
"אין שביעית משמטת אלא בסופה שנאמר מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (ערכין כ"ח, ב' ורמב"ם שמיטה ויובל ט', ד'). הטור
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
