מרן הגרי"ש אלישיב הורה שלא להזכיר ליבא ויכתבו רק 'ליבי', "כיון שהיא חותמת בטעות". ונתחדש בזה שאף שפשוט שאם 'ליבי' היתה חותמת 'שרה' שלא היו צריכים להזכיר זאת, אך בזה שמן הסתם ליבי הוא קיצור לליבא, בכל זאת כיון שאין זה שם עריסתה ואף לא קוראים לה כן, אין צורך להזכירו כלל (ציוני הלכה – נישואין קיג).
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה. ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ
האבל ממשיך להיות חייב בדיני האבלות אף בפורים, ומאידך הוא חייב בשמחת פורים. ולכן אל לו למעט מרגילות שמחת פורים,
יש להימנע מעבודה משותפת עם מחלל שבת, כיון שמחלל שבת לצורך עבודתם, אך בדיעבד יש להתיר את ההנאה מהעבודה שנעשתה מכמה
הורה רבינו הגריש"א ('כיבוד הורים ומוראם') שכשם שאסור לשבת במקום המיוחד לאביו כך אסור לשבת על כסא אביו אף כשאינו במקומו
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
