שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס מהבוקר.
כמו כן שמעתי מרבינו להתיר ליוצא לדרך ביום עשירי באב להקדים ולכבס קודם חצות, והוסיף 'סוף סוף זה רק מנהג'. דבריו נאמרו בנוסע לצורך מצוה, ויש לעיין האם בנוסע לדבר הרשות אסור או שבדבר מצוה פשוט להתיר. אכן נראה שלכל עניין של מצוה אפשר להקל. ולכן בחורים היוצאים לקמפ מטעם הישיבה בעשירי באב, כיון שיש בזה 'חיזוק' רשאים להקדים ולכבס, ורצוי אם אפשר להמתין לבוקר, אך אם אין שהות מותר כבר במוצאי תשעה באב.
מקור האיסור בעשירי באב כתב השולחן ערוך (אורח חיים תקנח) "מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר ולשתות יין במוצאי תשעה באב ויום עשירי" וכתב הרמ"א שמנהגינו להחמיר בזה רק עד חצות עשירי באב. וכתב המשנה ברורה (שם ג) שהמהרש"ל הוסיף בכלל מנהג זה גם "שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות" ובבה"ל (שם) מביא שהמאמר מרדכי מפקפק בדבריו שלא משמע כן בשו"ע ורמ"א, ומביא שאף שיירי כנה"ג כתב שלא נהגו איסור אלא בבשר ויין בלבד ולא שאר דברים, אך מסיק הבה"ל "קשה להקל אחרי שאחרוני זמנינו העתיקו דין זה". ואמר רבינו כיון שהוא רק 'מנהג כשר' וגם אין ברור המנהג לגבי כיבוס ותספורת יש להתיר לצורך מצוה. ויש לדמות זאת למש"כ המ"ב (שם) להתיר לכבוד שבת, ולאו דווקא לכבוד שבת שמן הדין מותר אף קודם תשעה באב (שו"ע או"ח תקנא, ג ברמ"א, במשנ"ב ובה"ל) אלא יש להתיר במוצאי ת"ב אף לכל צורך מצוה.
