כעצת כל גדולי ההוראה שאם לא רוצים לטבול את הכלי או אם אינו יכולים לטבול אותו מחשש שיוזק על ידי המים וכדומה, נותנים את הכלי לאומן ישראל שיכול לפרק אותו באופן שסתם בן אדם לא יכול לעשות ולא מבין לעשות, ואז הכלי נחשב ככלי שנעשה על ידי ישראל ופטור מטבילה, והארכנו בזה הרבה בספרי הקטן אהל יעקב הל' טבילת כלים.
נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת
אין צורך בקניין סודר כמבואר ברמב"ם (מכירה ה, יא-יב) שהרשאה אינה צריכה קנין כיון שידוע שגומר ומוכר בלב שלם. וכן
הלכות בדיקת חמץ בדיקת חמץ לאור פנס שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את
ברכת הסעודה לאחר שסילק ידיו מן הפת האם צריכים לברך ברכה ראשונה ואחרונה לאחר שעברו מהחדר בו אכלו חמץ
חמור איסור אכילת מצה בערב פסח ופסק הרמב"ם (חמץ ומצה ו, יב) "האוכל מצה בערב פסח מכים אותו מכת מרדות
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
טטר שאינו מריח, אינו מברך על הבשמים ואף לא יענה אמן אחר הברכה. למרות שבדרך כלל יש לענות אמן על
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
הכל תלוי מתחילה אם הדפסה במדפסת בחול המועד נחשבת מעשה אומן או מעשה הדיוט. ונחלקו בזה גדולי ההוראה. לפי הגאון
מרן הגרי"ש אלישיב הורה שלא להזכיר ליבא ויכתבו רק 'ליבי', "כיון שהיא חותמת בטעות". ונתחדש בזה שאף שפשוט שאם 'ליבי'
כל דבר שיוצא בו כדי להצילו מטינוף ולכלוך, אסור לצאת בו לרשות הרבים בשבת (משנה ברורה שא, מח). לכן אין
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
