ההיפך הוא הנכון! עדיף שלא יפסיק בין המצות בכלל. ואכן מרן הגרי"ש אלישיב הקפיד שיונחו המצות ללא הפסק כלל, אלא מונחות אחת מעל גבי חברתה, כמבואר בחיי אדם (ק"ל , א) שהוא "מנהג בורות".
אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
אמנם היה שגור על לשונו של מרן הגרי"ש אלישיב "אני פוחד ממנהגים" ולא רצה לשנות בכהוא זה מכל מנהג שיסודו
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה
ברכת הסעודה לאחר שסילק ידיו מן הפת האם צריכים לברך ברכה ראשונה ואחרונה לאחר שעברו מהחדר בו אכלו חמץ
צריכים לעשות כפי המלצת הרופאים. למיטב ידיעתי המומחים ממליצים לחסן ילדים בגיל זה אם אינם מחלימים. אך אם כבר נדבקו
אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,
מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
