נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
בדבר השאלה אכילה באולם שהכלים לא טבולים, הנה כבר נחלקו גדולי האחרונים אם בעלי בתי מלון ואולמות שמחה חייבים לטבול
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
