מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
כבר הורה מרן הגרי"ש אלישיב בנחרצות שאין לעשות כן, משום שמראה בזה שכיבול חלק זה של התורה חשוב יותר. ואף
אכן, מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצללה"ה הנהיג בבית מדרשו בעליה לתורה בחג השבועות אחר קריאת עשרת הדברות להעתיר עבור
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בשולחן ערוך (סימן תקנ"א סעיף ב) כתב שמראש חודש אב ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו
יש לדון ולחלק בין כל מקום ומקום בפני עצמו. כיון שחיוב הדלקת בית הכנסת אינו בכל מקום בו מתפללים, וכגון
נתינת ט' קבין (13 ליטר) צריכה להיעשות דווקא על ידי כלי עם מים שאובין (משנה הלכות ג, א-ח שהוכיח כן משו"ת
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצוקללה"ה שלכבוד סיום מסכת מותר לנגן בכלי זמר באבלות ימי העומר, אף על פי שאין
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
