מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
ישנם מספר אופני קבורה בקומות: א] טרסות – כעין מרפסות זו על גב זו. מעמידים עמודי בטון מעל הקרקע ומעליהם
כיון שהמנהג לתקוע בשופר, צריך שיהא כשר. מרן הגרי"ש אלישיב התבטא על כך ואמר: אולי תתקע באלול בחצוצרה?! והטעם, שלמרות
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
נהגו איסור בעשיית מלאכה לאחר הדלקת הנרות (שו"ע תר"ע, א) במשך חצי שעה בלבד, למרות שהנרות ממשיכים לדלוק אף לאחר
מבין בתרי שאלתו ניכרת אמונתו האיתנה "ביושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים" (עבודה זרה ג,
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
