מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
נהגו איסור בעשיית מלאכה לאחר הדלקת הנרות (שו"ע תר"ע, א) במשך חצי שעה בלבד, למרות שהנרות ממשיכים לדלוק אף לאחר
לכתחילה יש לסיים אף את ברכות קריאת שמע כמבואר בשו"ת זית רענן (א א, ה)"כמו שזמן קריאת משמע לכתחילה קודם
בירושלמי כתב לעשות את התשליך במים או בנהרות, ובכתבי האר"י (הובא במשנה ברורה תקפג, ח) הובא שניתן לעשות אף בבארות
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
