אינו צריך להמתין, ואף זהו בכלל היתר החתם סופר (יורה דעה שמז) שהובא בפתחי תשובה (שצ, ד) שאין צריך בזה שיעור גערה אלא מותר כבר לאחר שלושים.
ואף שדבריו אמורים על המגלח לגמרי, שכשגדל שערו ל' יום, כבר משתנה צורתו, ולא דיבר במסדר זקנו שתמיד נשאר עם שיער, ברם פתחי תשובה (שצ, ד) הביא היתר החת"ס ודיבר במגלח "על ידי מספרים או במשחה" והרי המגלח במספרים אינו חלק למשעי אלא עם זקן קצוץ. וכן מבואר בשו"ת נודע ביהודה שבזקן שיעור הגערה בזמן קצר יותר, אלא שבתוך שלושים הוא ככל אבל האסור בתספורת.
והנראה בזה הוא שהניוול הוא שמשתנה צורת פניו, ממגולח לבעל זקן. וכך בזקן קצוץ משתנית צורת פניו לזקן מגודל. וחז"ל אסרו רק תספורת לנוי, אך לא חייבו לשנות צורתו.
