"מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים" (שו"ע יורה דעה רצא, א). ובדיקה זו מועילה על ידי כל אדם, כיון שאינה להכשרת האותיות כבפעם הראשונה לאחר כתיבתה, אלא רק לוודא שלא היטשטשו האותיות. כמבואר בפתחי תשובה (יורה דעה רצא, ג) "ענין הבדיקה לא בעי מומחה הבקיא בחסרות ויתרות, אלא כל אדם יכול לבדקן, אבל על כל פנים צריך לפתחן ולעיין בכל אות אם לא נרקב, כיון שעשוי להירקב ולבלות באורך הימים".
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
כיון שאינה מתייחסת אחר האב אלא רק אחר האם, יש לכתוב את שם האמא בכתובה (דגול מרבבה אבן העזר קכט,
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בירושלמי כתב לעשות את התשליך במים או בנהרות, ובכתבי האר"י (הובא במשנה ברורה תקפג, ח) הובא שניתן לעשות אף בבארות
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם
אמנם מעלה יש בהדלקתו משום "מצוה בו יותר מבשלוחו", אך אם בני ביתו או שליח אחר ידליקו עבורו בביתו, לא
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
