הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
לא צריכים למנוע אותם מלהדליק המכשיר. והנה כבר נשאלתי בעבר אודות אחד שהוא באבילות אם יכול למנוע משפחתו מלהשמיע שירים
למרות שנוסע קודם ט"ו מחויב בדיני מוקפים, ואינו נפטר מכאן ומכאן. ואמנם מלכתחילה עדיף לא לנסוע ולא 'להיכנס לשאלה', אך
מראש חודש אב (סימן תקנ"א סעיף ג') אסור לגהץ ולכבס בגדים, ואיסור כיבוס הוא בין ביד ובין במכונה. אך כבר
החיוב להתענות למי שנפל ספר תורה מידו, אינו מדינא דגמרא אלא מנהג שנהגו העולם על כבוד התורה שחולל, ומקורו בשו"ת משפטי
נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
